בהתאם לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג- 1953 סעיף 1 קובע כי נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים. אזי אומר, כל נישואים וגירושים של יהודים ייעשה אך ורק בבית דין רבני. תביעת גירושין בבית דין רבני צריכה לענות של שלושה תנאים מצטברים והם:
1. כנות תביעת הגירושין.
2. כריכה כדין.
3. כנות הכריכה.
עילות גירושין נחלקות במהותן לעילות גירושין שתטען האישה ולעילות גירושין שיטען הגבר.
עילות גירושין שתטען האישה יכול שיהיו מומים בבעל המונעים ממנה לקיים עימו יחסי אישות, מחלות מסוכנות,מחלות מדבקות וכדומה.
יכול כי האישה תטען כי הבעל לא הביא עימה ילדים זה 10 שנים, הבעל לא יכול לקיים חובת עונה (יחסי אישות) ועוד.
עילות הגירושין שייטען הגבר יכול שיהיו טענות כמו: מומים שיש באישה ולא ידע עליהם, שהה עימה 10 שנים לא ילדים, עוברת על דת משה,עוברת על הדת היהודית, בגידה ועוד.
איזה נושאים יכול בית הדין הרבני לקבל על עצמו ובו להכריע בהם ?
בכל נושא, באם הזוג המתגרש כותב הסכם גירושים בו הוא מחליט על הנושאים הקרדינאליים כמו רכוש, מזונות, הסדרי ראייה ועוד .
מהו כלל כיבוד הערכאות?
"כלל כיבוד הערכאות" מתייחס למרוץ בין הסמכויות קרי, במידה ואחד מבני הזוג יפתח ויגיש ראשון תביעה לבית הדין הרבני או לחילופין לבית משפט לענייני משפחה בטרם הוגשה תביעה לערכאה השניה, לא תידון הערכאה האחרת בסכסוך למעט בנושאים שבסמכותה הייחודית.
"..כאשר ערכאה אחת הכריעה כי בסמכותה לדון בחלוקת הרכוש בין בני-הזוג, הרי ככלל, על
הערכאה השנייה לסרב להיזקק לטענות הנוגעות לסמכות-שיפוטה בעניין, ועליה להימנע
מדיון בתביעת הרכוש שהוגשה בפניה. זאת, על-מנת שהטענות כנגד החלטת הערכאה הראשונה
בנוגע לסמכותה, תתבררנה בדרך של ביקורת ישירה - אם בהליך של ערעור ואם בהליך של
עתירה, על-פי סדרי הדין הנוהגים בשיטתנו. עם זאת, מן הטעמים שפורטו, אין לקבוע כי
בהכרח הערכאה השנייה תיסוג מפני הכרעתה של הערכאה שהקדימה להחליט בשאלת הסמכות. בשל
עקרון הכיבוד ההדדי בין הערכאות, אני סבורה כי רק במקרים חריגים, ובהתקיים "טעם
מיוחד" שיצדיק זאת, תחליט הערכאה השנייה בשאלת סמכותה לדון בסוגיה שנתבעה בפניה, על
אף שהערכאה האחרת כבר החליטה כי בסמכותה לדון באותה הסוגיה ממש.." (בג"צ פלמן).
אם כן, אימתי ניגש אל בית המשפט לענייני משפחה? לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני סמכות מקבילה ולא ייחודית בכל הקשור ליתר הנושאים הקשורים לגירושי הצדדים כל עוד לא מדובר בנישואין וגירושין בלבד.
שתי הערכאות הללו אומנם הן ערכאות משפטיות אך אין זה אומר שחל בהן אותה מערכת כללים ונורמות.
בעוד בית הדין הדתי הולך לפי דין תורה, בית המשפט לענייני משפחה הינו בית משפט אזרחי. בחירה של כל אחד מבני הזוג וקדימותו לשני היא יכול שתקבע את גורל הדברים.
במאמר מוסגר כאשר ניגשים לאחת מהערכאות הללו, מומלץ ביותר לא לגשת לבד אלא לקחת עורך דין המתעסק בתחום דיני המשפחה, עורך דין המנוסה בהליך ונגזרותיו.
אין האמור מהווה ייעוץ משפטי, כל מקרה ומקרה ייבחן לגופו ועל פי נסיבותיו.
